ביופידבק ורפואת השיניים

ביופידבקכלי טיפולי לא פולשני ולא תרופתי להתמודדות יעילה עם מצבי לחץ –   ורפואת שיניים

דר.אוולין פרקש

הקדמה

רפואת השיניים של המאה ה-21 הפסיקה להיות ענף רפואי בפני עצמו. הטיפול במרפאת השיניים מחייב גישה רב- תחומית, הכוללת את השתתפותם של רופאי שיניים, פה ולסת , מנתחים, רדיולוגים, פסיכולוגים ואחרים.

האחראיות המקצועית של רופא השיניים, גם במסגרת הרפואת שיניים הכללית וגם במסגרת ההתמחויות השונות , דורשת יותר משליטה על הכישורים הטכניים. לידע במדעיי  הרוח ככלל ופסיכולוגיה בפרט יש השפעה גדולה בדינמיקה הטיפולית :

  • באינטראקציות בן  המטופלים והמטפלים,
  • מספקת גישה התנהגותית מותאמת לסוג האוקלוסיות השונות (ילדים, גיל הזהב, אוקלוסיה בסיכון גבוה),
  • בהתמודדות עם החרדה הדנטלית
  • בהקפדה והענות להוראות הניתנות לגבי הטיפול התרופתי והיגינה אורלית.

המחקרים בשנים אחרונות מצביים על תפקידו של לחץ (stress) בתהליכים דלקתיים ובבריאות הפה וממליצים על אסטרטגיות התנהגותיות לניהולו;

ההתערבויות התנהגותיות מסייעות להתמודדות עם כאב פנים ולסתות, יש שיקולים התנהגותיים מיוחדים לחולי סכרת, חולים גריאטריים ואוקלוסיה בסיכון, עוזרים לפתח שליטה מודעת על הברוקסיסם (חריקת שיניים), והרשימה ממשיכה……

פחות מוכרת לרבים בקהילת רופאי השיניים היא החשיבות של חלק מהטכניקות הקיימות, כגון שינוי התנהגות, ביופידבק, היפנוזה , טכניקות שניתן לייסם בפרקטיקה ברפואת השיניים. אני רואה כצד חיוני להזכיר כמה מההתפתחויות האחרונות שחשובות בטיפול כולל:

– 1. – הבנה של הפיזיולוגיה של מתח,

– 2. – ביופידבק כאמצעי טיפול של הפציאנט בפרקטיקה הדנטלית עם תופאות התנהגותיות   הכשורות למתח :

– חרדה, פחד וכאב
– גורמים רגשיים וסביבתיים של כאב השיניים
– כאבי פנים וראש – פרספקטיבות התנהגותיות
– טכניקות להפחתת פחד מטיפול שיניים (חרדה דנטלית)
–  ברוקסיסם (חריקת שיניים)
– מתח, התמודדות עם המתח ומחלת חניכיים
– פיתוח התנהגות בריאותית וסיוע לשינוי התנהגות של המטופלים

מעטים מרופאי השיניים שמעו על תחום הביופידבק או מודעים על העזרה שהתחום הזה יכול לתרום למקצוע שלנו. לכן החלטתי לשתף את העמיתים למקצוע במעט ידע בסיסי על ביופידבק ובאלו מקרים אפשר להעזר בו ברפואת השיניים.

 

 

מבוא לביופידבק

מה זה ביופידבק?

ביופידבק הוא שיטה טיפולית  שפותחה בשנות ה-60, המשלבת בתוכה אלמנטים מתחום הרפואהביולוגיה (תהליכים פיזיולוגיים),

פסיכולוגיה (השפעתם של התהליכים הפיזיולוגיים על הנפש)

וטכנולוגיה (המאפשרת ניטור אחרי התהליכים הפיזיולוגיים והצגתם למטופל מיידית כמשוב חוזר, בעזרת ציוד אלקטרומכאני ממוחשב).

שיטת הטיפול היא שיטה לא תרופתית,אקטיבית,לימודית, חווייתית, שאינה פולשנית ושאינה מלווה בתופעות לוואי, שמטרתה היא ללמד את המטופל להשיג שליטה רצונית בתגובות הפיזיולוגיות בלתי רצוניות שחורגות מגדר הנורמה וגורמות לסימפטומים שונים.

הבסיס התיאורטי של הביופידבק הוא ההתניה האופרנטית (פבלוב, סקינר) המציבה תהליך של למידה הדרגתית מבוססת על משוב חוזר ותרגול במטרה לתקן דפוס פיזיולוגי ומחשבתי לא תקין ולהפוך את התהליך המתוקן לאוטומטי.

כמשוב חוזר אפשר להשתמש במספר מדדים פיזיולוגיים:

  • מוליכות חשמלית של העור – (Dermal Activity  EDA  (Electro

–                                                   (Galvanic Skin Response)   GSR,

–     שונות קצב הלב– (Heart Rate Variability)   HRV,

–    מתח שרירים –  (Electro Mio Gram) EMG  ,

–   פעילות  חשמלית של המוח –  (Electro Encephalo Gram)   EEGועוד.

כל אחד מהמדדים הפיזיולוגים נמדדים בעזרת מיכשור אלקטרוני ממוחשב. החיבור נעשה עם חיישנים קטנים שקולטים את הפעילות הפיזיולוגית באופן מדויק, אמין ואובייקטיבי, מעבירים את הנתונים לעיבוד ומציגים אותם בצורה וויזואלית ו/או אודיטיבית בזמן אמת.

   הסטוריה

ניצניה של השיטה נראו כבר משנות ה-40 של המאה ה-20 : (Progressive – E. Jacobson  Relaxation, Autogenic Training -J.H. Schultz ). שמות בולטים שתרמו רבות בהמשך פיתוח הביופידבק הם Neal Miller, , H .Johnson., V. Hockersmith (pain management) Basmajian (EMG) , Joel Lubar , Linda Kirk (EEG ) J.V.    ואחרים.

למרות ששיטת הביופידבק נמנית עם שיטות הרפואה האלטרנטיבית,  האפקטיביות שלה מבוססת על הוכחות מדעיות (evidence based) ומחקרים.

בעיות רפואיות שאפשר לטפל בעזרת ביופידבק :

 

הפרעות הקשורות לסטרס : – קשיים נשימתיים,

– כאבי ראש,

– לחץ דם גבוה,

– מעי רגיז

– הפראות שינה

      

                                         

טיפול במחלות על רקע אורגני: – מחלת ריינאוד(מחלת כלי דם פריפריים),

– אפילפסיה,

– בעיות שליטה בסוגרים,

– הפראות קשב וריכוז,

 

בעיות פסיכולוגיות המלוות בתסמינים גופניים: – הפרעות חרדה,

– התקפי פאניקה,

– דיכאון,

– PTSD (הפרעה פוסט  טראומטית),

 

בהתמודדות עם הסטרס ותופעות הלוואי הקשות של הטיפול הכימותרפי: במלחמה נגד מחלת הסרטן.

 ביופידבק ברפואת שיניים

חרדה דנטלית

טיפולי שיניים ידועים כטיפולים המפחידים האנשים בהקף משמעותי וברמות פחד, חשש וחרדה שונות. לא מעט אנשים נמנעים ללכת לטיפולים אלו. התופעה ידועה כחרדה דנטלית .

פחד מרופאי שיניים וטיפולי שיניים הוא פחד טבעי. לעיתים, מדובר בפחד שנובע לא רק מעצם הטיפול, אלא גם מהאביזרים השונים איתם מתנהל הטיפול, מהרעש שהם עושים ומהמגע של הרופא בפה, (אחד האזורים האינטימיים בגופנו). המחשבה של שכיבה פסיבית בפה פתוח, ללא אפשרות לדבר או להגיב, מהווה תחושה של חוסר אונים או של פחד מאיבוד שליטה. לעיתים, הפחד נובע  משמועות וסיפורים על טיפולי שיניים כואבים וקשים שעברו חברים או בני משפחה או מחוויות שליליות או טראומטיות שחוו המטופלים בעבר.

הקושי בהתמודדות עם הפחד מביא להזנחה ארוכת טווח קשורה לטיפולי שיניים שעשויה לפגוע בבריאותו של המטופל ולגרום לו לסבל רב. בנוסף, בריאות פה ירודה עשויה לגרום לאנשים להתרחק מהזולת, לפתח דימוי עצמי נמוך ולסבול מתחושת אשם.

איך מתגברים על הפחד מפני טיפולי שיניים? 

בשנים האחרונות, רופאי שיניים וחוקרים שונים  מנסים למצוא דרכים שונות כדי שהמטופלים הסובלים מחרדה דנטלית יוכלו לקבל טיפול מתאים בזמן, ללא הדרדרות במצב הפה והשיניים.

כיום רוב האוקלוסיה הסובלת מחרדה דנטלית עוברת הטיפולים עם טיפול תרופתי נגד החרדה או, במקרים הקיצוניים יותר, בהרדמה כללית. הפחד מהתופאות לווי של התרופות או של ההרדמה הכללית מגביר את החרדה. הם לא יודעים שקיים גם פיתרון אחר, לא תרופתי ולא פולשני שיכול לתת כלים לא רק להתמודדות עם החרדה דנטלית אלא גם למצבים אחרים הגורמים לסטרס בחיי היום יום.

הצד הראשון בהתמודדות עם הפחד מטיפולי שיניים מתמקד במטופל עצמו. ההתמודדות צריכה להתחיל זמן רב לפני הטיפול עצמו.

   הטיפול ביופידבק  נותן הכלים לגלות בשלב ראשון מה הטריגרים מתוך הפגישה הטיפולית שגורמים לחרדה,לדרג אותם ולעבוד על הניטרול שלהם. הגרפים הבאים ממחישים את מיפוי הסטרסורים תוך כדי פגישה טיפולית. החלק העליון של הגרף (באדום) מראה את תגובת מערכת העצבים הסמפתטית ( EDA ) והחלק התחתון של הגרף(בירוק) מראה התגובה של המערכת הקרדיו-וסקולרית ( HRV ).

פראפונקציות של מערכת הלעיסה

הפראפונקציות השכיחות במערכת הלעיסה הם :

  • ברוקסיסם בשעות היום,
  • נשיכת ציפורניים,
  • נגיסת אוביאקטים שונים,
  • נשימה אורלית

החומאוסטזיס של המערכת הלעיסה

באופן אידאלי יש הרמוניה בן הסגר האוקלוזלי,שרירי הלעיסה ומפרק הטמפורו-מנדיבולרי (TMJ). בתנאים האלו אפשר להגיד שהמערכת הלעיסה היא באיזון דינמי או חומאוסטזיס.

חומאוסטזיס היא היכולת לשמור ולהחזיר את האיזון  מול תנאים שמשתנים כל הזמן. הדוגמה אכי נפוצה היא המקרה של עיבוד שיניים, כשהשיניים המגבילות  והנגדיות למקום המחוסר השיניים ינדדו , וכתוצאה מכך בזמן סגירת הפה ולעיסה יופעלו עליהם לחצים בלתי רגילים.

בתוך הממברנה הפריודונטלית ישנם קולטנים – proprioceptors- שתפקידם להתריע עם יש לחץ לא תקין ולהזמין, דרך מערכת העצבים, הזזת הלסת התחתונה כדי להגיע לסגר פחות טראומטי. האיזון הדינמי הוחזר, אבל המצב הזה לא אידאלי ואם הוא נמשך לאורך זמן יגרום לפטולוגיה דנטלית.

אם הלסת התחתונה נמצאת  בסגר לא תקין, חלק מהשרירים הם במתח אסימטרי מתמשך (overstimulation). התוצאה היא עייפות השריר ושחרור של תוצרי פסולת מטבולית (lactic acid) ועליה בגירוי השריר- התפתחות מעגל קסמים. אם המתח המוגבר עובר את כוח ההסתגלות של השריר, מופיע הפטולוגיה של השריר – ספסם מוסקולרי.

 

הטיפולוגיה המשולשת של הדיספונקציה הדנטלית

לפי Andrew J.Cannistraci and George Fritz יש שלושה סוגים של סינדרום מערכת הלעיסה:

המתח בחיי היום-יום גורם למתח שרירי מוגבר. בשרירי הלעיסה הוא גורם להידוק לסתות גם במשך היום וגם בלילה. הלחץ המופעל על ידי השרירים שמרימים הלסת התחתונה משפיע על האלמנטים שמקבלים אותה : השיניים, הרקמה הפריודונטלית ביחד עם העצם האלבאולרי ושרירי הלעיסה. כשלחץ כזה מופעל, האלמנט הכי חלש במערכת מתמותת.

1.שחיקה מוגברת של השיניים

אם האלמנט אכי חלש מתוך השלישיה – שיניים,עצם או שרירים – הוא השיניים, הם הראשונות לסבול. התופעה מתאפיינת בשיניים שחוקות, עיבוד גובע ורטיקלי  ורגישות מוגברת לחום וקור עכב עיבוד אמאיל והתקרבות למוח השן.

2.המחלה הפריודונטלית

Manhold    שם לב שמעפיין חשוב להשפעת הלחץ על מישהו הוא הרקמה הפריודונטלית. המחלה הפריודונטלית יכולה להתפתח כתוצאה מ:

– שינויים וסקולרים ברקמה הפריודונטלית,

– התמותתות העצם האלבאולרי כתוצאה של ברוקסיסם

– התפחות דלקת חניכיים  בקטריאלית כניראה משולבת אם תגובה מופחתת של המערכת החיסונית.

3.ספזם השרירים וכאב Myofascial Pain Syndrome –

ספזם שרירי הלעיסה הוא התקווצות לא רצונית של השריר, מלווה בכאב. הוא יכול להופיע כשהשריר עייף יתר על המידה, במיוחד אם נשאר באותה תנוחה במשך תקופה ארוכה. למעשה, תאי השריר מעבדים  האנרגיה והופכים להיות ברגישות יתר  (hyperexcitable). התסמינים כוללים כאב ורגישות של שרירי הלעיסה ולעיתים קרובות הגבלה של פתיחת הפה.

ברוקסיסם בשעות היום

הידוק הלסתות שלא בזמן אכילה נקרא ברוקסיסם. בדרך כלל  השיניים לא מתהדקים ביחד בזמן הדיבור ובזמן האכילה הם לא באים בהידוק אחד עם השני אלא יש ביניהם שיכבה של מזון. כששכבת המזון הוקטנה מספיק כדי לאפשר בליעה, רק עז , תוך כדי בליעה, שני הלסתות מתהדקות ביחד.

חריקת שיניים היא הסיטואציה שבה סוגרים את השיניים חזק או טוחנים – מחליקים את השיניים חזק אחד ביחס לשני – בהעדר האוכל.

התנהגות הזו גורמת למעמסה על כל המערכת הלעיסה ויכולה לגרום לשחיקה מוגברת של השיניים, עיבוד עצם אלבאולרי (הסינדרום הפריאודונטלי ), או ספסם של שרירי הלעיסה.

הגורמים

הגורמים של הברוקסיסם לא מספיק ברורים. תחושת כאב ובעיות אחרות  של מערכת הלעיסה יכולה להיות תוצאה של גורמים רבים ומורכבים:
• רמת המתח גבוהה ביום-יום
• אורך  זמן וחוזק של חריקת השיניים

  • אםהשינייםהםלא ישרות
    • התנוחה בזמן עמידה,ישיבה ושכיבה
    • יכולת להירגע
    • דיאטה
    •הרגלישינה

אנשים יכולים לחרוק שיניים מבלי להיות מודעים לכך, הן במהלך היום והן בלילה. החריקה הקשורה בשינה היא לעתים קרובות בעיה גדולה יותר משום שקשה יותר לשלוט עליה.
הברוקסיסם הלילי

הברוקסיסם הלילי סווג במקור כפעילות פראפונקציונלית שמתרחשת בזמן שינה. בICDS- 2 המתוקן הסיווג שונה להפרעת שינה ההמתייחסת לפעילות קצבית של שרירי לעיסה (הפרעת תנועה בזמן שינה). הוא חלק מתגובת עוררות בזמן שינה וקשור למערכת העצבים המרכזית (באופן ספציפי למערכת הדופמין).

הברוקסיסם הלילי מופיע לרוב בשלב 2 של  תנועת עיניים לא מהירות ( NREM) ובשלב של תנועות עיניים מהירות (REM). באנליזה PSG  (פוליסומנוגרפיה) נמצא גם יחס הקושר הפעילות של המערכת עצבים אוטונומית (טכיכרדיה) עם הופעת הברוקסיסם הלילי. מחקר אחד דיווח ש:

1  . 4 שניות לפני הופעת הברוקסיסם  חל גידול בפעילות EEG

  1. פעימת לב אחת לפני פעילות שרירי הלעיסה הדפרסורים, הייתה טכיקרדיה;
  2. שבתוך 800 אלפיות השניה, היתה פעילות של שרירי לעיסה הלבאוטורים.

כל האירועים המדווחים האלו נראים קשורים למיקרו-עוררות.

טיפול בפרטפונקציות

ברוב מרפאות השיניים מטפלים רק בברוקסיסם הלילי בעזרת סדי לילה שמונעים המפגש בן השיניים בזמן שינה. הסד מונע רק שחיקת השיניים אבל לא מטפל בעוצמת הכיווץ של שרירי הלעיסה ובעוצמת הלחץ המופעל על הרקמות הפריודונטליים והעצם האלבאולרי.

   הטיפול בביופידבק הוא הרבה יותר כוללני. כשיטת טיפול הוא מתיחס לכל הפראפונקציות המתרחשות בשעות היום ומלמד שליטה על התגובות של הגוף כתוצאה של המתח היום-יומי, מביא למודאות את עוצמת המתח בשרירים במשך היום ועוזר לפתח מיומנויות להפחית אותו.

בברוקסיסם הלילי הטיפול ביופידבק כרוך בדרך כלל באיתור של אירוע טחינה או הידוק בזמן שינה. האיתור אפשרי על סמך חיישנים  EMGהמשולבים בחגורת ראש, עם ניתוח אלקטרוני. המשוב עשוי להיות שמיעתי או רטט, שלא נועד לשבש שינה אלא לספק גירוי שעובד על המוח הישן. המחקרים האחרונים הראו שלמידה מותנית יכולה להתרחש גם בזמן שינה ומצביעים על כך שגירוי-משוב לא צריך להעיר את הסובל מברוקסיסם על מנת להיות יעיל. הגירוי בביופידבק נועד לגרום לשינוי נלמד בהתנהגות, ולהפחתה או חיסול של סימפטומים לטווח ארוך.

 

 

 

 

כאבי פנים ולסתות – אתגר אבחנתי וטיפולי

תופעת הכאבים באזור הראש והפנים נפוצה מאוד ובדרך כלל הפיתרון הוא פשות ולא פולשני. כ 7% מהאוקלוסיה המבוגרת סובלת מכאב ראש או פנים כתוצאה של דיספונקציה של המפרק הטמפורו-מנדיבולרי.

כאבי ראש, פנים ולסתות הם תחום נרחב ביותר. המקור שלהם יכול להיות :

– שיניים,

–  ריריות חלל הפה,

– בלוטות הרוק,

– שרירי הלעיסה,

– מפרק הטמפורו-מנדיבולרי,

– עצבי הפנים או מערכת העצבים המרכזית,

– כאבים ממקור צווארי,

– כאבי ראש כדוגמת מיגרנה,

– במקרים נדירים גידולים באזור הראש/הצוואר.

לפיכך, כאבי הפנים והלסתות מהווים אתגר אבחנתי לרופא המטפל, עקב העובדה שהם חולקים מנגנונים פתופיזיולוגיים רבים באזור אנטומי בעל עצבוב משותף (העצב הטריגמינלי) ומערכת וסקולרית אחת (עורק הקרוטיד). עם זאת, תסמונות של כאב חריף או כרוני באזור הפנים הן ייחודיות לאזור ודורשות ידע אבחנתי וטיפולי מיוחד. לפיכך, נדרשת לעיתים קרובות מעורבות מולטידיסיפלינרית של מספר רופאים בתחומים שונים כדוגמת רופאי אף-אוזן-גרון, נוירולוגים, רופאי שיניים, מנתחי פה ולסת, ומומחים לרפואת הפה.

כאב חריף בחלל הפה

כאב חריף (אקוטי) הוא הכאב השכיח ביותר באזור הפנים ונובע מן השיניים והרקמות הסמוכות לשיניים. לרוב מקורו דלקתי, והוא מתפתח על רקע זיהומי. בדרך כלל אפשר לבודד את מקור הכאב ולטפל בו ספציפי במסגרת  מרפאות השיניים.

מה שלא מטפלים בדרך כלל הם הגורמים המסייעים : טיפול בפראפונקציות, שינוי התנהגותי ביחס לבריאות הפה והתמודדות יעילה עם הסטרס. זה המקום שביופידבק יכול לעזור.

כאב פנים כרוני  

  יש להדגיש, שבדומה לכאב כרוני במקומות אחרים בגוף, הכאב הכרוני באזור הפנים אינו מגיב לתרופות אנלגטיות, ותרופות מתחומים שונים, כמו תרופות נוגדות לחץ דם, אנטיאפילפטיות ונוגדות דיכאון הן התרופות הנבחרות.
   כאב מוסקולוסקלטלי שמקורו בשרירי הלעיסה והצוואר או במפרק הטמפורו-מנדיבולרי (TMJ)   הוא הכאב הכרוני השכיח ביותר באזור הפנים.

כאב ממקור שרירי מתרכז בזווית הלסת ובקדמת האוזן ויכול להקרין לאזורים מרוחקים אחרים בפנים. הכאב לרוב חד-צדדי, עמום, ממושך, כרוני, יום-יומי, מתמשך משבועות עד חודשים ושנים. הכאב מתחזק בלעיסה ובפיהוק  ואינו מעיר מן השינה. מקור הכאב הוא בשרירי הלעיסה והצוואר, ולכן הכאב מפושט ומיוחס לאזורים רחוקים יותר, כמו: שיניים, אזור האוזן וסביב העין. השרירים המעורבים כמקור לכאב רגישים למישוש, לרוב חד-צדדי, וניתן לזהות נקודות ייחוס (Trigger Points). לעתים פתיחת הפה מוגבלת (פחות מ-40 מ"מ בין השיניים החותכות).
הטיפול הסטנדרטי כולל התקנת סד לילה, פיזיותרפיה (הניתנת בדר"כ כתרגול עצמי) ומתן אמיטריפטילין במינון נמוך (20-10 מ"ג ליום). תרופות אנלגטיות בדרך כלל אינן יעילות.

התרומה של ביופידבק בתחום הזה הוא:

–  ניטור EMG של השרירים המעורבים,

– פיתוח אסטרטגיות הרפייה של אותם שרירים באזרת המשוב החוזר

– פיתוח שיטות התמודדות יעילה עם הכאב.
כאב שמקורו במפרק הטמפורו-מנדיבולרי עצמו (TMJ)

TMJ הוא מפרק דו- קונדילרי שבו הקונדילים (הקצוות העליונים העגולים של הלסת תחתונה), מופעלים באותו הזמן.

הפרעה טמפורו-מנדיבולרית(TMD) היא מונח כללי לכל בעיה הנוגעת למפרק הטמפורו-מנדיבולרי. פגיעה בלסת, מפרק או שרירי הראש והצוואר יכולים לגרום לTMD .

סיבות אפשריות אחרות כוללות: טחינה או הידוק השיניים, שמפעילים הרבה לחץ על TMJ; פריקה של הדיסק; נוכחות של דלקת מפרקים ניוונית או שגרונית, מתח – שיכול לגרום לאדם להדק את שרירי פנים והלסת או להדק את השיניים; הזדקנות, וכו '.

הפרעות TMJ הנפוצות ביותר הן:

  • תסמונת הכאב כתוצאה של הפרעה בתפקוד
  • דלקת המפרק,
  • טראומה

הכאב מתרכז באזור המפרק, ובדרך כלל הוא יותר ממוקד מהכאב שמקורו בשרירים. הכאב מתגבר בלעיסה, מלווה בהגבלה ולרוב גם בסטייה בפתיחת הפה ובקשיי לעיסה ופיהוק. לעתים הכאב מלווה ברעשים (קליקים) במפרק הלסת. ההפרעה יכולה להימשך חודשים עד שנים.
בבדיקה, מפרק הלסת רגיש למישוש ולהעמסה ולעתים נשמע קליק בפתיחה ובסגירה של הפה (Reciprocal Click).

הטיפול הסטנדרטי כולל מתן נוגדי דלקת, לעתים שימוש בסד, אמיטריפטילין ושטיפת המפרק (Arthrocentesis) .

הרבה פעמים ההפרעה בתפקוד היא עקב הפעלה לא סימטרית של שרירי הלעיסה לאורך זמן. המחשור EMG ביופידבק יכול לגלות מתח שריר לא סימטרי  ולפיתוח סדרת תרגילים פיזיוטרפיים לאיזון הפעילות המוסקולרית.

כיצד מתבצע הטיפול?  הטיפול מתבצע בישיבה על כורסא,כשהמטופל בלבוש מלא ונוח ומחובר למחשב בעמצעות היישני אצבע. התצוגה המיידית של הנתונים על מסך המחשב בצורה ויזואלית ואודיתיבית מאפשרת למטופל לראות כיצד המדדים הפיזיולוגים המנוטרים משתנים עם הביצוע של ההנחיות שהמטפל נותן ובדרך הזאת המטופל לומד לשלוט על המדד הפיזיולוגי שנמצא  במוקד הטיפול.

משך הטיפולים  הפגישה הראשונה מיועדת להכרת המטופל וביצוע אבחון- הכלי העיקרי לקביעת תוכנית טיפול מותאמת אישית למטופל, ולאחר מכן סידרה של פגישות טיפוליות בתדירות של פעם בשבוע. אורך סידרה טיפולית ממוצעת היא  15 – 12 טיפולים, כשבכל פגישה המטופל לומד תרגילים מיוחדים עם המחשה דרך תוכנות המחשב והוא צריך לתרגל בבית (החלק האקטיבי של הטיפול).

כתיבת תגובה